יש ימים שאני מגיע לסטודיו ומתחיל לעבוד על פסל כאילו אני אחוז דיבוק - אני מתחיל לכופף את הברזל, חותך אותו, מחמם אותו, מעצב אותו.

יש ימים שבהם אני פשוט בא, יושב ומסתכל על הפסל, ואני יכול לשבת שעות ולהתווכח איתו בתוך הראש שלי.

הפסלים שלי מראים תנועה, הם תנועה, הם מדברים על תנועה. אני אף פעם לא חושב על זה כשאני מכין אותם, הם פשוט נוצרים עם התנועה הזו.

אני רוצה להביא משהו גולמי, בסיסי, שנכון לכולנו.

ההשראה שלי היא מהסובבים אותי.הדברים שאני רואה, דברים שקורים, מהבפנים שלי, מהפחדים שלי.