Interview, The expert (Hebrew)


בימים אלו מוצבת תערוכת "ביניים" של האמן רמי אטר בבית האופרה בתל אביב בתערוכה מוצגות עבודות משלוש סדרות צורניות העוסקות בהתבוננות פנימית אשר קובצו תחת הכותרת "insights"   וחלקן כבר הוצג בתערוכה בשם זה. לצד עבודות אלו מוצגות שתי עבודות שהן הצצה לתערוכתו הבאה של אָטֵר שתעסוק בשכחה, נושא מרכזי במכלול יצירתו העכשווית. נפגשנו עם האמן על כוס יין משובח ושיחה "פיסולית" במיוחד.

מאת: חני שניידר

האם יש לך רקע באמנות, וכיצד הכל החל? ומתי החלה הרפתקת הפיסול שלך?

אני אוטודידקט – מאז ומתמיד הייתי סקרן להרבה דברים סביבי ולמדתי בצורות שונות – שיצרתי לעצמי , ולאו דווקא במסגרות פורמליות . עם אמנות בכלל נפגשתי דרך הספרות, דרך מוזאונים (גדולים כקטנים…) תערוכות – בארץ ובעולם.

היצירה היא משהו שהיה בי מאז שאני זוכר את עצמי. כנער הייתי מסתובב עם מצלמת פנטקס אשיי ומצלם ברחובות. אח"כ כתבתי שירה (ואפילו פרסמתי…) , ויום אחד, בצבא דווקא…, לגמרי במקרה, פגשתי כמה חתיכות ברזל ומבער – זו הייתה תחילתו של קשר עמוק שלי עם הברזל כחומר ליצור בו. ואחרי אפיזודה קצרה זו, למשך שנים ארוכות הפיסול נשאר בגדר משאלה מדוברת אבל לא ממומשת… המפגש עם רמי רודיך בסדנת הברזל שלו, לפני כמה שנים, הוביל לפרץ של יצירה מחודש והפעם הבנתי שזה מה שאני צריך לעשות – לפסל בברזל כדרך חיים.

מה נותן לך השראה ליצירתך?

אם אנחנו מדברים על השראה במובן של "מוזה" אז התשובה מורכבת. הדחף ליצור הוא פנימי וקיים כל הזמן. הנושאים ליצירה משתנים בין נושאים פנימיים שמעסיקים אותי לאירועים חיצוניים, בעיקר אנושיים שאני נחשף אליהם. היצירה שלי היא לא תרפויטית, אבל יש לי רקע "מורכב" שמניע אותי.

כיצד היית מגדיר את יצירותיך מבחינה צורנית?

בהגדרה – הפיסול שלי הוא פיסול מופשט. נכון שיש לי שפה משלי שמשלבת בין צורה, מרקם, חומר וצבע, אבל אני חושב שלסדרות שונות של עבודות (אני תמיד עובד בסדרות…) יש מאפיינים צורניים שונים שקשורים לנושא שמניע את הסדרה.

יצירותיך הוגדרו ע"י אחד האוצרים. כיצירות היוצרות פרשנות מיתית למושג האינסוף. מהו התהליך מן המחשבה לתוצר הסופי?

זה משתנה. בבסיס – אני בן אדם ויזואלי. מחשבות מתורגמות מיד אצלי בראש לדימויים ויזואליים. עכשיו זה מתחיל להסתבך.

יש עבודות שהן תרגום פיזי אחד לאחד לדימוי שיצרה מחשבה (אני יוצר פסל שזהה ב 95% לתמונה מאוד ברורה שדימיינתי), כאשר בדרך יש סקיצות גסות, שתכליתן העיקרית היא להזכיר לי.

יש עבודות שהן תהליכיות. זה קורה כשהדימוי שאני רואה הוא כללי, ואני מתחיל לעבוד על פי הדימוי הזה, והאינטרקציה עם החומר לוקחת אותי אל התוצאה הסופית.

כאשר קונה רוכש את יצירותייך, מה היית רוצה שתהיה החוויה שהוא יחווה?

אני לא מגדיר מה החוויה שאני רוצה שהקונה יחווה. מה שחשוב לי זה שהוא ירגיש. אם הפסל שלי מפעיל אותו, גורם לו לעצור לרגע ולחוות משהו מעבר לרגיל, אני מרוצה.

היכן היית רוצה לראות את עצמך עם אמנותך בעוד מספר שנים?

אני רוצה להספיק ליצור את כל הפסלים שקיימים אצלי בראש. אני יוצר ומפסל בזמן הווה, אבל בראש כבר נוצרים הדימויים הבאים שמבקשים לקבל צורה בעולם . זו תחושה של יצירה אינסופית שרוצה לפרוץ ולצאת לעולם. אני מקווה להצליח להגיד כמה שיותר ממה שיש לי באמצעות עוד ועוד פסלים .

כמו כל אמנות, גם האמנות שלי זקוקה למפגש ולדיאלוג עם צופים כדי לקבל עוד רובד של משמעות. אני מקווה שהשנים הבאות יביאו איתן חשיפה לקהלים גדולים – כאן בבית וגם בזירה הבינלאומית.