רמי אטר, אמן, פסל

אטר מפסל בברזל, פעמים רבות עם נגיעות פליז, ומשתמש בטכניקות עבודה בחום ומיזוג חומרים שפיתח בעצמו לעיצוב מירקם וצבע, ובכך מוסיף רבדים ליצירתו מעבר להיבט הצורני.
אָטֵר התמחה בפיסול בברזל בסדנתו של האמן רמי רודיך בגבעתיים, בה הוא ממשיך ליצור גם כיום. עבודותיו ותערוכותיו הוצגו בחללים שונים; מוזיאונים (מוסקבה, ירושלים), בתי אמנים (תל אביב, ראשון לציון, חיפה), גלריות עירוניות (גבעתיים, פתח תקווה), גלריות מסחריות (פריז, ניו יורק, מינכן) ועוד.

חבר באיגוד האמנים הפלסטיים.
אָטֵר הוא יוצר אקספרסיבי, ופרשנות של יצירותיו חייבת לצאת מהנחה זו. חייו, האנשים הסובבים אותו, אלה הקיימים ואלה שאינם קיימים עוד - משפיעים על מהות יצירתו ומתווים את קווי פסליו. לעיתים, החסר יוצר בפסליו את הקיים והמסה המלאה מעצבת ואף יוצרת את הסביבה העוטפת את העבודה.
השימוש בתנועה הוא אחד מקווי הבנייה הטיפוסיים לפסליו של רמי אָטֵר, כמו גם השימוש המובהק בחלל.
אָטֵר יוצר שפה שגבולותיה אינם ברורים, באמצעותה מוזמן הצופה לפרש את הדיאלוג בין הגשמי הנראה לעין ובין החלל החסר הנוצר בתוכו.
יש ביצירותיו הקונסטרוקטיביסטיות של רמי אָטֵר התייחסות למניפסט הריאליסטי של הפיסול בו הוגדרו האמנים כממשים את תפיסת העולם בעיצוב החלל והזמן .
פסליו הקונסטרוקטיביסטיים של אָטֵר, כמו הפסלים המיתיים הידועים מהיסטורית הפיסול לדורותיה, מהווים ישות קיימת מעוצבת בפשטות. אלה הם אובייקטים הנמצאים בזכות עצמם, נוהגים על פי חוקיהם הם, אך נטענים במשמעותם מהתייחסותם למוטיב התנועה ולמוטיב הזמן - מן העימות בין חוקיהם לחוקים חיצוניים להם.
"אטר יצר סדרת פסלי ברזל הנעים בתנועה כלפי מעלה ויוצרים פרשנות מיתית למושג האינסוף. אטר בונה מארג מעניין של מודלים דמויי מגדלים מפוסלים, בנויים בברזל, חומר קשה הלקוח מן מהאדמה. בפסליו הוא מבקש מהמתבונן בהם לצלול למרחבי הפנימיות של נפשו ולהמשיך את הקו הנוצר בברזל מעלה מעלה אל הלא קיים. " (דורון פולק)